החלטה בתיק ב"ש 9604/07

1.      בפני בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים. המשפטיים נגדו.

2.      נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן ללא היתר כדין - עבירה לפי ס' 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג -1973. על פי עובדות כתב האישום, ביום 3/6/07, שעה 15.45 או בסמוך לכך, בתחנת הדלק שער הגיא בירושלים, מכר המשיב לשוטר סמוי סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 939.05 גרם נטו תמורת 240,000 ש"ח. 

3.      ב"כ המשיב איננו כופר בעבודות הנטענות בכתב האישום, אך טוען שהמשיב שימש בעסקה זו כבלדר בלבד. מעבר לכך, טוען ב"כ המשיב, שהפללתו של המשיב היא פועל יוצא של הפעלת סוכן מדיח משטרתי תוך ניצול מוגבלויותיו, כושר הבנתו וקשייו הכלכליים של המשיב. כאשר מדובר  בסוכן מדיח, טוען ב"כ המשיב,  יש לבחון  את  שאלת המסוכנות לעניין המעצר באופן שונה, תוך מתן משקל לכך שביצוע העבירה הוא פועל יוצא של הפעילות המשטרתית בלבד, שבלעדיה המשיב - המודח לא היה מבצע את העבירה, מה שמפחית בהרבה מהמסוכנות הנשקפת ממנו. ב"כ המשיב מבקש להורות על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב בו ייבחנו מוגבלויותיו של המשיב וחלופות מעצר הולמות, ובהתחשב בתסקיר זה להורות על שחרור המשיב בתנאים.

4.      המדינה טוענת, מנגד, שהגרסה לפיה שימש המשיב כבלדר מנוגדת לדרך התנהלותו באירוע, כאשר המשיב הציע לסוכן המשטרתי סמים באיכות טובה יותר במחיר גבוה יותר ואף דיבר עימו על המשך קיומו של קשר עסקי, דברים אשר מעידים על מסוכנותו של המשיב. מעבר לכך נטען שלעניין עילת המעצר והמסוכנות אין הבדל בין בלדר לבין סוחר סמים. המבקשת מדגישה את עברו הפלילי של המשיב, אשר הורשע בעבר בעבירת סחר בסמים בגינה הוא נדון בחודש יולי 2006 ל - 32 חודשי מאסר בפועל כאשר בעת ביצוע העבירה נשוא בקשה זו המשיב היה אסיר משוחרר ברישיון ונגדו תלוי ועומד מאסר מותנה בר הפעלה של 24 חודשים.

5.      העיון בחומר החקירה מלמד שקיימות נגד המשיב ראיות לכאורה להוכחת כתב האישום. אלה מבוססות על הודעת המשיב בה הוא הודה בהעברת הסמים לסוכן המשטרתי (עמ' 2 ש' 15-16); הודעת נהג המונית שהעיד כי ראה את הסוכן המשטרתי מוסר כסף למשיב (עמ' 2 ש' 31); והודעת השוטר הסמוי.   

6.      בעבירות של סחר בסמים, הכלל הוא שהמסוכנות נלמדת מעצם ביצוע העבירה, ובהעדר נסיבות מיוחדות לא ניתן להשיג את מטרת המעצר ולהפיג את  המסוכנות בדרך של שחרור בערובה או אף בחלופת מעצר (בש"פ 6226/04 גסאן (בן מוסטפא) אבו-חצירא נ' מדינת ישראל (טרם פורסם). הטעם לדבר, כפי שהוסבר בפסיקה פעמים רבות נעוץ בסיכון לביטחון הציבור הכרוך בשחרורו של מי שביצע לכאורה עבירות מסוג זה כמו גם בכך שעבירות כאלה ניתן לבצע גם ממקום מעצר הבית.

7.      במקרה שלפנינו המשיב לא הצליח לסתור את חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקמה מעצם ביצועה הלכאורי של העבירה. כמו כן, לא שוכנעתי שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מהכלל האמור לפיו לא ניתן להשיג את מטרת המעצר ולהפיג את  המסוכנות בחלופת מעצר. ב"כ המשיב הזכיר בהקשר זה שני טעמים: מעורבותו המצומצמת של המשיב, שלטענתו שימש בעסקה כבלדר בלבד וטענת ההדחה. לדעתי, בנסיבות המקרה אין בטעמים אלה כדי להפיג את  המסוכנות הכרוכה בשחרורו של המשיב. 

8.      אשר לטענה שתפקידו של המשיב הצטמצם לבלדרות בלבד, חומר הראיות מצביע על כך שתפקידו של המשיב לא הצטמצם להעברת הסם בלבד, שכן הוא גם גבה מהשוטר הסמוי את תמורת הסם. המשיב אף הציע לשוטר "נתחיל לעבוד באופן מסודר" (עמ' 2, ש' 24) ואף סיפר "שיש לו חומר יותר טוב מזה [החומר נשוא העסקה] אבל זה לא פחות מ 270 אלף שקל עבור קילו אחד" (שם, ש' 27-28). כל אלה מצביעים על כך שמעורבותו של המשיב בתחום הסמים אינה מצטמצמת לבלדרות בלבד. מעבר לכך, ההלכה היא שגם הבלדר המעביר את הסם מהווה חוליה חיונית במערכת הסחר בסמים שמסוכנותו גבוהה:

"בכל הקשור למעורבות בביצוע עבירות סמים, עמדתו של בית משפט זה ברורה היא, ולפיה בדרך כלל הסיכון הנובע מעבירות הסמים וממבצעיהם, מחייב מעצרם של עברייני סמים כדי לבלום את הסחר בסם. בית משפט זה חזר ואמר פעמים רבות, כי המאבק בסחר בסמים מקיף את כל החוליות השותפות בסחר זה, ובהם גם בלדרים, מחזיקים ומפיצים של הסם, ולא רק סוחרים ויזמים. ככלל, יש לראות בכל אחת מחוליות אלה גורם שנשקף ממנו סיכון לציבור. מטעם זה, בדרך כלל, אין בית משפט זה מעניק משקל מכריע לנסיבותיו האישיות של העבריין בבואו להכריע בהחלטת מעצר בעבירות של סחר בסמים, ובדרך כלל, קשה לראות חלופת מעצר, שיש בה כדי להבטיח מפני הסיכון הנשקף מהעוסקים בסחר וביבוא סמים" (בש"פ 5616/99 ליאת קשמה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם).

9.      אשר להדחה, עצם העובדה שהעבירה בוצעה באמצעות סוכן מדיח שיזם את העסקה והדיח את מבצעה, אף שהיא עשויה לשמש כשיקול לעניין חומרת העונש, אינה פוטרת את המשיב מאחריות פלילית (בש"פ 2294/92, סלימאן אלסנע נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), ע"פ 360/80 מ"י נ' יעקב אפנג'ר, פ"ד לה 228). לעניין המעצר עד תום ההליכים, אינני שולל את האפשרות שההדחה יכול שתצביע על מסוכנות מופחתת. כך למשל בבש"פ 2294/92 הנ"ל בית המשפט העליון התחשב בכך שדובר בסוכן מדיח, אך זאת "משום שהסוכנים המדיחים הרחיקו לכת במעשי ההדחה" (כשלמרות שהעורר סרב לבצע את העסקה, הם לא הרפו ממנו והמשיכו לדרוש במפגיע כי יספק להם סמים), ומשום שבסופו של דבר העסקה (במקרה אחד) לא בוצעה ובמקרה האחר לא נתברר לחלוטין אם היה זה העורר שהיה מעורב בעסקה או שהיה זה רק אחיו, וגם משום שלאותו עורר לא היו הרשעות קודמות. השיקולים האמורים אינם מתקיימים בענייננו.

10.  במקרה זה למרות ההדחה, אני סבור שמסוכנותו של המשיב גבוהה. כך עולה, לבד מהביצוע (הלכאורי) של העבירה עצמה, מכמות הסם הגדולה בה מדובר, מנכונותו של המשיב להמשיך את קשר הספקת הסם עם השוטר הסמוי, ולאור עברו הפלילי של המשיב שהורשע בשנת 2006 בעבירת סחר בסם ונדון ל - 32 חודשי מאסר בפועל ו-24 חודשי מאסר על תנאי, וחרף זאת חסר לסורו 4 חודשים בלבד לאחר שחרורו מהמאסר (הודעתו במשטרה, עמ' 3, ש' 51) כשהוא במעמד של אסיר ברישיון שתלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה בר הפעלה. בהתחשב בכל אלה, כמו גם בעובדה שעבירות סחר בסם ניתן לבצע גם ממקום מעצר הבית אינני סבור שמקרה זה נופל לגדרם של אותם מקרים של סחר בסמים בהם מתקיימות נסיבות מיוחדות המאפשרות להשיג את מטרת המעצר ולהפיג את המסוכנות על ידי שחרור לחלופת מעצר. לאור מסקנה זו אני גם סבור שאין מקום להורות על הכנת תסקיר מעצר.

11.  התוצאה היא שאני נעתר לבקשה ומורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום כ"ט בתמוז, תשס"ז (15 ביולי 2007) במעמד הצדדים.

                                                                                                                   ___________

      י' עדיאל, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: